Sefirot (Divine Emanations)

בְּרֵאשִׁית רָזָא דְחָכְמָ"ה. בָּרָא. עִלָּאָה סְתִימָא דְלָא אִתְיְּידָע (כתר) אֱלֹהִי"ם בִּינָ"ה. אֶ"ת כְּלָלָא דְּחֶסֶ"ד וּגְבוּרָ"ה. הַשָׁמַיִם תִפְאֶרֶ"ת וְאֶ"ת כְּלָלָא דְּנֶצַ"ח וְהוֹ"ד. וא"ו ד

וּבָךְ יִתְקַיֵּים רָזָא דְּיוֹנָה, דְּעָאל בְּעִמְקִין דִּתְהוֹמֵי יַמָּא, הָכִי תֵּיעוּל אַנְתְּ בַּעֲמִיקוּ דִּתְהוֹמֵי אוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (יונה ב׳:ד׳) וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצּוּלָה בִּ

תּוֹסֶפְתָּא בְּרֵאשִׁי"תּ בָּרָ"א רֶמֶז לְכֶתֶּ"ר חָכְמָ"ה. אֱלֹהִים רוֹמֵז לְבִינָ"ה. אֶ"תּ רוֹמֵז לִגְדוּלָ"ה וּגְבוּרָ"ה. הַשָׁמַיִ"ם דָּא הוּא תִּפְּאֶרֶ"תּ. ואֶ"תּ רוֹמֵז לְנֶצַּ"ח הוֹ"ד יְסוֹ"ד

תָּאנָא, כְּתִיב כִּי שֵׁם יְיָ' אֶקְרָא, מַאי כִּי שֵׁם יְיָ' אֶקְרָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָא כְּתִיב הָבוּ גּוֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הָבוּ גּוֹדֶל, דָּא גְּדוּלָה, הַצוּר תָּמִי

תְּפִלִּין דְּמָארֵי עָלְמָא, כֶּתֶר. וּמַאי נִיהוּ כֶּתֶר דְּמָארֵי עָלְמָא. יְדוָֹ"ד. דְּאִיהוּ: י' חָכְמָה. ה' בִּינָה. ו' תִּפְאֶרֶת. כָּלִיל שִׁית סְפִירָין. ה' מַלְכוּת. וּבְגִין דָּא (שמואל ב ז

עִשָּׂרוֹן וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, רְמִיזִין לִתְלַת חֵיוָן דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה. דְּאִינּוּן: גְּדוּלָה, גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת. שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִין, רְמִיזִין: לְנֶצַּח, הוֹד, יְסוֹד. מִרְכֶּב

תָּאנָא, כְּתִיב (ישעיהו מ׳:י״ב) מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְגוֹ'. בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם. מַאן מַיִם. דָּא הוּא בִּינָה. רִבִּי אֶלְעָזָר מַתְנִי הָכִי, דָּא חֶסֶד. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, כֹּלָּא

תְּלִיתָאָה, יְהִֹוִ"ה דְּאִקְרֵי אֱלֹהִים כְּמָה דְּאִתְּמַר, רַחֲמֵי, וְנָפִיק מִנֵּיהּ דִּינָא. וְדָא הוּא הַהוּא נָהָר, דְּנָגִיד וְנָפִיק מֵעֵדֶן. רְבִיעָאָה, אֵל גָּדוֹל. וְהָא אִתְּמַר, וְדָא ג

בענין א"ס ב"ה. איך היה התחלת אצילות העולמות הנאצלים ממנו וגם חקירה גדולה ומחלוקת עצום נחלקו בו כל המקובלים כולם כי יש מי שכתב כי הי"ס הם כסדר י' מדריגות זו אח"ז וזו למטה מזו. ויש מי שכתב כי סדר עמידתן

עוד צריך להודיע כללים אחרים הלא הם אלו דע כי בחי' עצמות ורוחניות אשר מתלבש תוך הכלים הנ"ל הלא הוא הנזכר תמיד אצלינו בחיבורינו זה בחי' אורות נעלמים. והנה האורות האלו הם ב' בחי' א' נקרא או"פ המתלבש תוך

אחר שנתבאר לעיל היות בכל העולם כולם ב' בחי' א' בחי' הי"ס בצורת גלגלים עגולים וא' בחי' י"ס בצורת אדם ישר בקומה זקופה וישרה. נבאר עתה בקצור קצת פרטים ובחי' אחרות שיש בהם. הנה נתבאר בס"ה פ' בא דף מ"ב ע"ב

כלל העולה כי בכל הצלם יש ט"ס שרשיות נגד ט' אותיות של המספר שאין חשבון למעלה ממנו כנודע לבעלי המספר כי הרי הי' חוזר לא' ויש בו כ"ז ספי' בינונית נגד כ"ז אותיות התורה ויש בו פ"א ספירות פרטיות שלימות והם

ז"א אין בו רק ט"ס והעשירית היא נוקבא אמנם הניחה שרשה בו והיא עטרה שבו כי משם נאחזת אך העטרה היא מכלל היסוד עצמו כנודע כי כל ספירה נחלקת לג' פרקין ועטרה היא פרק ג' של היסוד נמצא כי הספירה י' היא פרצוף

ודע כי כמו שכ"א מאלו הט"ס שלימות נחלקות לג' בחי' לבד כיצד ספירת חכמה יש בה חח"ן יען הם מקו ימין וכעד"ז שאר הספירות וכן כל בחי' מהם כלולה מג' וכעד"ז לכמה בחי' כי כמו שהוא ג' כללות כן הוא בכל ספירה וספי

ודע כי הב' בחי' ראשונים כיון שאין בהם רק ו"ק נקרא אלהים כנודע כי כל בחי' ו"ק נקרא אלקים כי כן ז"א להיותו ו"ק של כללות עולם האצילות נקרא אלקים בערך א"א הנקרא הוי"ה כנזכר באדרא. נמצא כי הו"ק דז"א נקרא א

והנה אלו הב' בחי' של הכלים שהם פנימיות וחיצוניות בזה תבין מה שתמצא בכל זוהר ובתקונים בענין ד' פנים ושש כנפים והוא בסוד לא יכנף עוד מוריך והענין בקיצור כי הנה ז' שרפים יש בכסא והם ז' היכלין דבריאה והם

הנה נודע מן הכתוב לעיל כי אמ"ש הם ג"ר שהם יסודות אל ז"ת ובג"ד כפר"ת הם ז"ת יען שיש בהם דין ורחמים שהם אור ישר ואור חוזר שהם בחי' עצמן רחמים ובחי' מלכות שבכל אחד וא' הוא דין לכן הם כפולות וי"ב פשוטות ה

והנה הכלי הראשון אשר האציל המאציל נקרא כתר בוודאי אך מה שהאציל אח"כ עי"ז הכלי הנקרא כתר אז יקראו חו"ב כו'. אך עתה עדיין כולם בסוד י' כתרים ואחר התפשטות הב' אז נעשה שאר חלקי הספי'. סוף דבר הכלי שהאציל

פירוש - עשר ספירות הם בהדרגתם משתלשלות זו מזו, ואין שייך בזה אם אחת חסד או אם אחת דין, כל ספירה שפלה מחברתה, וספירת הגבורה היא משתלשלת מן החסד. וכן אמרו, "המים הרו וילדו אפלה". וכן על דרך זה באות עשר

חלק א:כל מיני פעולות הנמצאות בספירות - כולם מתנהגות תחת סדר עשר ספירות, שכל מה שמבחינים בספירות - משקיף על הכל. ועל כן מיד נבחין עשר חלקים בסוד ע"ס. ואפילו שלצורך הפעולות היו צריכין האורות להתחלק למינ