Sitra Achra (The Other Side)

אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ, וְכִי בְּגִין דְּלָא אָתָא לְצַלוּיֵי הָלַךְ חֲשֵׁכִים. אֶלָּא אוֹקְמוּהָ. אֲבָל עַד לָא יִתְכַּנְּשׁוּן יִשְׂרָאֵל לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת לְצַלָּאָה, סִטְרָא

תָּא חֲזֵי, מָה כְּתִיב וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו. אִי חֲסִידָא קַדִּישָׁא, כַּמָה רְעוּתָךְ הֲוָה לְטָב, וְלָא יַדְעַת לְאִסְתַּמְּרָא. כֵּיוָן דְּאַרְמֵי לֵיהּ בְּנוּרָא, אִתְתָּק

שְׁמָא דָּא, (נ"א ודאי אתה) יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, כֻּלְּהוּ אוֹדָן לָךְ עַל שְׁמָא דָּא, וַדַּאי אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, עַל שְׁמָא דָּא, אִסְתַּלָּק וְאִתְכַּפְיָא סְטָר אַחֲרָא, בְּגִין דְּכַד אִתְקְרֵ

סִטְרָא אָחֳרָא אִיהוּ דְּכַר וְנוּקְבָא תּוּקְפָּא דְזוּהֲמָא דְדִינָא קַשְׁיָא. וּכְמָה דְאָדָם חָב (ביה) בְּהוּ וְאִתְּקָפּוּ בְּגִינֵיהּ על עָלְמָא. אוּף הָכִי אִנּוּן עָבְדִין דְּאִתְּתַּקַּף יַת

תָּא חֲזֵי, הַאי סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא אִקְרֵי הָכִי, דְּגָרִים מִיתָא לְכָל עָלְמָא, וְהַאי הֲוָה דְּאַסְטֵי לְאָדָם וּלְאִתְּתֵיהּ, וְהַהוּא דְּרָכִיב עָלֵיהּ אִיהוּ סָמָאֵ"ל, וְאִיהוּ אָתָא לְמִטְעֵ

כְּגַוְונָא דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא, סִטְרָא מְסַאֲבָא, מִתְפָּרְשִׁין דַּרְגִּין מֵאִינּוּן הֵיכָלִין לְתַתָּא, כֻּלְּהוּ דַּרְגִּין לְאַבְאָשָׁא, וּלְאַסְטָאָה עָלְמָא: מִנְּהוֹן, קַיְימֵי לְאַסְטָא

פָּלִיג חַרְבָּא. וְלָא אִשְׁתְּכַח חַרְבָּא תַּקִּיפָא בְּכָל עָלְמָא, בַּר הַהוּא מִדְבָּר, דְּתַבְרוּ (קפ"ד) חֵילֵיהּ וְתֻקְפֵּיהּ יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (דברים ח׳:ט״ו

וְדָא הוּא סִטְרָא מְסָאֲבָא, סִטְרָא אָחֳרָא. דְאִיהִי קָיְימָא תָּדִיר קַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַסְטָאָה עַל חוֹבֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא. וְקָיְימָא תָּדִיר לְאַסְטָאָה לְתַתָּא לִבְנִי נ

סִתְּרָא דְסִתְּרִין, מִגּוֹ דְתּוּקְפָּא דְטִיהֲרָא דְיִצְּחָק (נפק), מִגּוֹ דוּרְדַּיָא דְחַמְרָא, נָפַּק חַד נְעִיצּוּ קְטִירָא, כָּלִיל חַד דְּכַר וְנוּקְבָא, סוּמְקָא כְּוַורְדָא, מִתְּפָּרְשָׁן

פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, (תהילים קי״ח:י״ג) דָּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיְיָ עֲזָרָנִי, דָּחֹה דְחִיתַנִי, דָּחֹה דָחוּנִי מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי דָּחֹה דְחִיתַנִי. אֶלָּא דָּא סִטְרָא אָחֳרָא ד

זה נקרא פעולת השלמות - שמחזיר הרע עצמו לטוב. אך כל הזמנים הטובים הראשונים לא היו אלא מצד הספירות בדרך השכר והעונש, ושבהם הדבר שקול, אם לשלוט הקדושה על הס"א, והס"א תהיה נכפפת תחתיה ולא תוכל להרע, אך לא

אלא תשובת הקושי הזה הוא, מה שהקדמתי לך הבדלה ג' שיש בין הקדושה לס"א, שהקדושה אין צורך לחדש לה שורש, אך הס"א הוצרך לעשות לה שורש גם כן, שאין לה. ועל כן כל החסרונות שבספירות אינם אלא שורש הס"א שמתילד מח

ותראה איך יוצאת הס"א. בתחלה נשאר אור אחד של קדושה, וזהו ההתפשטות מן השורש הקדום. אך לפי שבאור הזה יש איזה חסרון, הנה זה החסרון שורש לס"א. אך אין החסרון הזה הענף שיוכל להקביל האור ההוא שבקדושה, אלא הוא

וכבר הראה איך כל מיני כח שבעולם, מה שהוא בבחינת כח לבד, שלא בבחינת שליטה, לא יכול לנצח הס"א. אלא אדרבא, כבר עשתה כל כך קטרוגים שלא היה אפשר להמלט ממנה, עד שהוצרכו לבוא אל היחוד. אך כנגד זה בהתעורר היח

וּשְׁנֵי מִינֵי נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ לְמַעְלָה: אֶחָד – מִבִּיטּוּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְגַמְרֵי, וְאִתְהַפְּכָא מִמְּרִירוּ לְמִתְקָא וּמֵחֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא, עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים. ו

וְהַטַּעַם, לְפִי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מַמָּשׁוּת כְּלָל בַּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁלָּכֵן נִמְשְׁלָה לְחֹשֶׁךְ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם מַמָּשׁוּת כְּלָל, וּמִמֵּילָא נִדְחֶה מִפְּנֵי הָאוֹר, וְכָךְ הַסִּטְ

וְתָאנָא, (תשא קצ"ב) מְאָה וְעֶשְׂרִין וַחֲמֵשׁ זִינֵי מְסַאֲבוּתָא נַחְתּוּ לְעָלְמָא, דְּמִתְאַחֲדָן מִסִּטְרָא דְּחִוְיָא תַּקִּיפָא, וְשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִין רַבְרְבִין מִנַּיְיהוּ, מִתְאַחֲדָן בְּנ

דָּבָר אַחֵר וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח, דִּכְתִּיב וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם. טַעֲמָא דְּאִינּוּן זְקֵנִים נָטַל מִנַּיְיהוּ, וְלָא יָכִילוּ לְמִשְׁלַט בְּחַרְשַׁיְ

(במדבר כ״ב:ח׳) וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁיבוֹתִי, אִינּוּן כְּתִיב, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו. וְאִיהוּ כְּתִיב, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם. לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה, בְּגִין דְּלֵילְיָא אִיהוּ ש

בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר הַהוּא רָשָׁע, וַהֲשִׁיבוֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יְיָ. מִיַּד אִזְדַּעֲזָעוּ אִינּוּן דְּמוֹאָב לְמִלָּה דָּא, וְיָתִיבוּ תַּמָּן. וְאִינּוּן דְּמִדְּיָן לָא חַשְׁש