Shevirat HaKelim (Shattering of the Vessels)

ונחזור לבאר סדר יציאת ז' מלכים אלו מתוך הבינה ואיך נשברו הנה ראשונה יצאו כולם מתוך הבינה והיו כלולים באור הדעת ונכנסו עמו בכלי שלו. והנה נודע כי ו' (נ"א ז') מלכים אלו הם בחי' ו"ק דז"א וכל א' אינו גדול

ביאור מציאת המלכים שמתו מה ענינם וגם מציאות נקודות הראשונים שהיו קודם האצילות. דע כי הלא קודם מציאת התיקון של האצילות יצאו י' נקודות וכולם כלולים בכח נקודה א' והוא מציאת הכתר באופן שכל י' היו בסוד הכת

ועתה צריך שנבאר באיזה אופן היה עיבור ז"א בתוך פרצוף זה הכולל בינה ותבונה כנ"ל. ומתחילה צריך שנבאר ענין ג' בחי' אלו שיש אל ז"א ולכולם צריך תיקון על ידי עיבור זה. הא' הוא בחינת אורות של המלכים שנסתלקו מ

שורש מציאות קלקול ותיקון הוא ענין שבירת הכלים ותיקונם. כי אם לא היה קלקול בהם - לא היה קלקול בעולם, ואם תיקונם היה נשלם לגמרי - היה סוף הכל. אך בהיות שהיה הקלקול בא, ואחר כך התיקון, ולא גמור, אלא בשיע

הוא ענין שבירת הכלים ותיקונם, והיינו כי לכאורה היה נראה ששורש ההויה יהיו אורות של חסד, ושורש ההפסד יהיו אורות של דין, אך לא שיהיו אורות מפסידים ומבטלים אורות אחרים. אלא בין ההויה ובין ההפסד אינם נופלי

ולכן עד שלא הגיעו להם - לא היתה השבירה. ובהגיעם שם - היתה: ואז חזרו לאחור, ויצאו אפילו מן החלקים העליונים, והיינו כי אז גזרה המחשבה - שכיון שאי אפשר לידבק האור עם הכלי מחמת ענין זה שיש בכלי, אין טוב א

ולא בסידור ותיקון, אלא בקלקול, זה השבירה שאנחנו מזכירים. כי יש נפילה, ויש שבירה. נפילה - ר"ל שנפלו ממדרגה עליונה לתחתונה כנ"ל, ושבירה הוא שלא היו שולטים בסידור חלקיהם כראוי, אלא אדרבא, באותם הקלקולים

ריקים מן האורות שנתרחקו מהם, גם זה חסרון גורם להם כח לעשות הפעולה הנרצית בהם בשבירתם זאת. והיינו כי האור הוא בסוד היחוד המחזיר כל הרע לטוב. אך בכאן הכוונה היתה להוציא הרע בבחינת רע. והנה בזה מוסיפים כ

זאת היא הבחנת כל המעשים שיעשו בזמן התיקון, שהם לתקן כל מה שנתקלקל בזמן השבירה. כי הנה כל מה שנתקלקל בשבירה הוא זה, ראשונה - שנעלם אצילות. שנית - שנפלו הלבושים וירדו, עד שנעשו מבי"ע - אבי"ע. ונמשך מזה

חלק א:בזמן שנשברו הכלים - ניטל מהם כח ההנהגה, והוא מה שר"ל שבירה - דברים שאינם ראוין למלאכתן. דבר זה מתפרש בשני דרכים שהם אחד. כי הנה כבר שמעת איך הספירות הם שיעורי הנמצאים, והם הם חקות ההנהגה. אך הענ

וגם לא היו עומדים בסוד צורה שלמה, שבירה ר"ל שני דברים, שאין הכלי ראוי למלאכתו, וגם שאין צורתו שלמה. והנה נמשך זה מזה, שמשום שאין צורתו שלמה - אין ראוי למלאכתו. ואמנם יכול להיות שבירה שישאר לו צורה למל

כֵּיוָן דְּסָלִיק לְאִתְיַשְּׁבָא, בֵּיהּ לָא קָאִים, וְלָא הֲוָה יָכִיל לְמֵיקָם, וְכֻלְּהוּ עָלְמִין אִתְחֲרָבוּ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּאָדָם לָא אִתְתָּקַּן. דְּתִקּוּנָא דְּאָדָם בְּדִיוּקְנֵי

וְתִקּוּנוֹי לָא אִתְקְיָימוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. מַלְכָּא קַדְמָאָה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קַדְמָאָה. וְכֻל

עַד לָא אִבְרֵי עָלְמָא, לָא הֲווֹ מַשְׁגִּיחִין אַנְפִּין בְּאַנְפִּין, וּבְגִין כַּךְ, עָלְמִין קַדְמָאֵי אִתְחֲרָבוּ, וְעָלְמִין קַדְמָאֵי בְּלָא תִּקּוּנָא אִתְעָבִידוּ. וְהַהוּא דְּלָא הֲוָה בְּת

וְעַל הַאי תָּנֵינָא בְּמַתְנִיתָא דִּילָן, (דניצוצא) דְּבוּצִינָא אַפִּיק זִיקִין (שמות רנ"ד ע"ב, בראשית ק"ז ע"ב סתרי תורה) בָּזִיקִין (נ"א דבוצינא אפיק זיקין ניצוצין) לִתְלַת מְאָה וְעֶשְׂרִין עִיבָ

ונבאר עתה מה היה ענין מיתת המלכים הנה נתבאר בפרק הקודם כי יש שינוי בג' נקודות הראשונות שהם בחי' א"א ואו"א שכולם יצאו כל אחד מהם כלול מי' וגם שיצאו כל א' מחוברות כל הי' שבהם כלולות זו בזו דרך קוין משא"

אמנם אם תמנה בחי' הניצוצין עצמן יהיה ק"ב ניצוצין והוא מ"ש בגמרא רוצה אשה בקב ותיפלות מט' קבין ופרישות גם ז"ס חנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש פי' כי בהיות ג' מלויין אלו חסרים מז"א היה נקרא קב חרוב

(ג) גם צ"ע כי אם לא יצא רק כתר דמלכות והכתר לא יש בו שבירה כי אין חשש בו שהוא גבוה א"כ מה נשבר ומה ירד לקליפות. ועוד איך מבררים א"א ואו"א ניצוצותיהם שנפלו ולא יתקנו עד ביאת משיח וא"ת שאינו רק ניצוצי כ

ונדבר בענין י' הרוגי מלוכה כי בפ' פקודי רנ"ד ע"ב דוד שאל שאלתא כו' נלע"ד שצריך להגיה הגהה זו כמו שתראה מדברינו והענין כי תחלה אמר ת"ח בגין דר"ע סליק לעילא כדקא יאות עאל בשלם ונפיק בשלם דוד שאל שאלתא כ

כי כל בחי' עינים הם נקודות כנ"ל. והנה כשתמנה מן ע"ב יהיה כל בחי' ע"ב י' מן הוי"ה וס"ג אות ה' ראשונה של הוי"ה ומ"ה אות ו' וב"ן אות ה' אחרונה וכשנמנה השם מבחי' ס"ג לבדו יהיה הטעמים של ס"ג אות י' והנקודו