Hashgachah (Divine Providence)

בָּכָה רִבִּי פִּנְחָס, אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא רַחֲשָׁא דְּנִיסָא דָּא עַבְדַת בְּגִינֵי, וְאִשְׁתֵּזְבוּן אִינּוּן יוּדָאֵי, וְלָא יְדַעְנָא. פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קל״ו:ד׳) לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת

אֶלָּא תָּנָא, כְּתִיב, (דברים ל"ב) וַיַּרְא יְיָ' וַיִּנְאָץ, וּכְתִיב, (בראשית ו׳:ה׳) וַיַּרְא יְיָ' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ. וְתָנֵינָן לָא אִתְחָזֵי אַשְׁגָּחוּתָא דִּלְעֵילָּא, אֶלָּא

אֶלָּא רָזָא הָכָא, תָּא חֲזֵי, כָּל אִינּוּן בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּמוֹדְעָאן לְעֵילָּא, בֵּין לְסִטְרָא דָּא, וּבֵין לְסִטְרָא דָּא. אִינּוּן דִּלְסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, אִשְׁתְּמוֹ

ועם כל זה יהיה חילוק בין מהות עיגול לעיגול, שזה נקרא חכמה, וזה בינה, וזה דעת. ר"ל לפי שכל הספירות יש להם השגחה כללית על כל הנמצאים, ונמצאו כל הנמצאים מושגחים מכל העשר בשוה. והשגחות האלה הם העומדות בהד

ידוע ומבואר הוא שכל הנבראים כלם שנבראו בין העליונים ובין התחתונים הנה נבראו לפי שראתה בהם החכמה העליונה צורך ותועלת למה שהוא התכלית הכללי של הבריאה. וכל חוקותיהם ומשפטיהם הטבעיים הוחקו והוטבעו כפי מה

השגחתו ית' על בל מדריגות הבריאה: ואולם כבר הקדמנו בח״א פ״ה שתחלת הנבראים כלם הם הכחות הנבדלים ומהם משתלשלים הגשמים והדברים בגשמים בכל פרטיהם הנה הם כפי מה שנעתק אליהם מן הכחות ההם בפרטי בחינותם ואין ד

השגחתו על המין האנושי: ואמנם בהיות שנשתנה המין האנושי מכל שאר המינים שניתנה לו הבחירה והיכולת במה שהוא לו קנית השלימות או חסרון ונמצא בבחינה זו פועל ומניע ולא נפעל גם ההשגחה עליו מוכרח שתשתנה מההשגחה

ע' שרי אומות העולם: והנה בשעה שנחלק העולם כך שם הקב״ה ע׳‎ פקידים מסוג המלאכיי שיהיו הם הממונים על האומות האלה ומשקיפים עליהם ומשגיחים על עניניהם והוא ית״ש לא ישגיח עליהם אלא בהשגחה כללית. והשר הוא יש

הפקודות הנתינות לבני אדם בעולם הזה: הנה כבר הקדמנו שענין העבודה שנמסרה לאדם תלוי במה שנבראו בעולם עניני טוב ועניני רע והושם האדם ביניהם לבחור לו את הטוב. ואולם פרטי עניני הטוב רבים הם וכן פרטי עניני ה

המקרים אינם נמשכים מסבות שונות: נמצאו לפי כל מה שביארנו סבות שונות ומתחלפות למקרי בני האדם בעה״ז אם לטוב ואם למוטב ואמנם אין הענין שכל מקרה שיקרה ימשך מכל הסבות האלה אבל הענין הוא שמכל אלה הסבות ימשכו

מקרים אמצעיים ותכליתיים: ואולם צריך שתדע שהמקרים הקורים לבני האדם יש בהם ב׳‎ מינים. הא׳‎ מקרים תכליתיים והב׳‎ אמצעיים. פי׳‎ תכליתיים מקרים שיהיו נגזרים על האדם להיותם ראוים לו מצד א׳‎ מהסבות שזכרנו למ

מקרי העולם הזה לעזר או לעכוב להשגת השלמות: ואמנם עוד סבה אחרת נמצאת להם ע״פ דרכי המשפט והגמול והוא כי הנה גזר השופט העליון שמתולדת מעשה האדם עצמו יהיה העזרו ממנו ית׳‎ להקל לו השגת שלימותו והצילו מן המ

מקרים לאדם מצד יחשיו: עוד צריך לדעת שהנה ההשגחה העליונה בכל פרט מהפרטים משגחת על כל הנקשר בו מן הקודמים ומן המאוחרים וסוף דבר משגחת בהשגחת כל פרט על כל הכלל כלו מצד כל מה שמתיחסים כל החלקים עם כל חלק

ממה שיבחן מאד בהשגחתו ית׳‎ הוא היות יסוד כל סדרי ההשגחה ודרכיה יושר המשפט וקו הדין וכענין שנאמר שבט מישור שבט מלכותך וכתוב מלך במשפט יעמיד ארץ. ואמנם ידענו באמת שאין חפצו של הקב״ה אלא להטיב והנה הוא א

ענין העדים בבית דין שלמעלה: ואמנם עיקר הדבר כך הוא הנה כבר ביארנו למעלה כמה מן הדקדוק נמצא בדינו של כל איש ואיש כי הנה בכלל איש מן האנשים ימצאו טענות רבות לפי סבות שונות להיות נידון האיש ההוא לדרכים ר

הָאֶחָד הוּא, הֱיוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ נִמְצֵאת בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם וְשֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל דָּבָר קָטָן וְגָדוֹל אֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו, לֹא מִפְּנֵי גֹּדֶל הַ

וְהִנֵּה, מִכָּאן תְּשׁוּבַת הַמִּינִים וְגִילּוּי שׁוֹרֶשׁ טָעוּתָם, הַכּוֹפְרִים בְּהַשְׁגָּחָה פְרָטִית וּבְאוֹתוֹת וּמוֹפְתֵי הַתּוֹרָה, שֶׁטּוֹעִים בְּדִמְיוֹנָם הַכּוֹזֵב, שֶׁמְּדַמִין מַעֲשֵׂ

וְלֹא כְּהַפִּלוֹסוֹפִים שֶׁכּוֹפְרִים בְּהַשְׁגָּחָה פְרָטִית, וּמְדַמִּין בְּדִמְיוֹנָם הַכּוֹזֵב אֶת מַעֲשֵׂה ה׳, ״עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״, לְמַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ וְתַחְבּוּלוֹתָיו: כִּי, כַּאֲשֶׁר י

אֲתָא לָבָן בְּקַדְמִיתָא וּבְעָא לְאַעְקָרָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב בִּלְחוֹדוֹי מֵעָלְמָא, אֲתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וַאָגִּין עָלֵיהּ. דִּכְתִיב (בראשית ל"ג) הִשָׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֶּר עִם יַעֲקֹב מ

וְאִי תֵּימָא דְּזִינֵי אַסְוָותָא בִּידוֹי כְּמָה דְּאַמָרָן. לָאו הָכִי. דְּהָא אַסְוָותָא לָא הֲוִי, אֶלָּא בִּידוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּפָקִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְ