Kavanah (Intention)

וְתִקּוּנָא דָּא בָּעֵי בְּכַוָּונָא דְּלִבָּא וּכְדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְרַחֵם עֲלוֹי, וּמְכַפֵּר לֵיהּ לְחוֹבֵיהּ. זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ דְּיָדַע לְמִפְּתֵּי לֵיהּ, וּלְמִפְלַח לְמָארֵיהּ,

וְאִי אִזְדָּמַן לֵיהּ עוֹבָדָא וִיכַוֵּון בֵּיהּ, זַכָּאָה אִיהוּ. וְאַף עַל גַּב דְּלָא מְכַוֵּין בֵּיהּ, זַכָּאָה אִיהוּ, דְּעָבִיד פִּקּוּדָא דְּמָרֵיהּ. אֲבָל לָא אִתְחַשִׁיב כְּמַאן דְּעָבִיד רְ

וגם אם נראה שכל ימי חיו מנעוריו ועד זקנה ושיבה היה עסקו בה שלא לשמה ג"כ אתה חייב לנהוג בו כבוד וכ"ש שלא לבזותו ח"ו שכיון שעסק בתורת ה' בתמידות בלתי ספק שהיה כונתו פעמים רבות גם לשמה כמו שהבטיחו רז"ל ש

הא' היינו לפנות לבו מטרדת המחשבות. ולהטותה אל הכוונה השלימה לתיבות התפלה בלבב שלם ועומקא דלבא. כמאמרם ז"ל בברייתא ר"פ אין עומדין המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים שנאמר תכין לבם גו' וכדמשמע להו נמי התם

וְלֹא שֶׁדְּבֵיקוּת הַמַּחֲשָׁבָה וְשֵׂכֶל הָאָדָם בּוֹ יִתְבָּרֵךְ, הִיא מִצַּד עַצְמָהּ לְמַעְלָה מִדְּבֵיקוּת קִיּוּם הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת בְּפוֹעַל מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן, אֶ

אֲבָל בִּתְפִלָּה בְּכַוָּונָה וְתוֹרָה בְּכַוָּונָה לִשְׁמָהּ, הֲרֵי הַכַּוָּונָה מִתְלַבֶּשֶׁת בְּאוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, הוֹאִיל וְהִיא מָקוֹר וְשֹׁרֶשׁ לָהֶן, שֶׁמֵּחֲמָתָהּ וּבְסִיבָּתָהּ הוּא מְ

כְּתִיב (ישעיהו א׳:י״ב) כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי. כָּל בַּר נָשׁ דְּאָתֵי לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְלָא אִתְכַּוָון בֵּיהּ בְּלִבָּא וּרְעוּתָא וּדְחִילוּ, בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן בֵּיהּ עִל

וְאִי אִיהוּ אָתֵי לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, וְלָא יִתְכַּוָּון בֵּיהּ בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמוֹס חֲצֵרָי. זֹאת

אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, כָּל בַּר נָשׁ דְּבָעֵי בָּעוּתֵיהּ קָמֵי מַלְכָּא, בָּעֵי לְכַוְּונָא דַּעְתָּא (נ"א לבא) וּרְעוּתָא, מֵעִיקָּרָא דְּכָל עִקָרִין, לְאַמְשָׁכָא בִּרְכָּאן מֵעִמְקָא דְּבֵירָא, (

אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, (בראשית רל"ד ע"א, ויקרא רפ"ה א' ב', רצ"ז ע"ב) כַּד עַתִּיקָא סְתִימָאָה דְּכָל סְתִימִין, בָּעֵי לְזַמְנָא בִּרְכָּאן לְעָלְמִין, אַשְׁרֵי כֹּלָּא, וְאַכְלִיל כֹּלָּא, בְּהַאי

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הָכָא בָּעֵינָא לְגַלָּאָה מִלָּה. תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּיָדַע לְסַדְּרָא עוֹבָדָא כַּדְּקָא יָאוּת, וּלְסַדְּרָא מִלִּין כַּדְּקָא יָאוּת, הָא ודַּאי מַתְעָרֵי לְּקוּדְשָׁא

מַאן חוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ. אִינּוּן דִּמְחַשְּׁבֵי וּמְכַוְונִין בְּרָזָא דִּשְׁמֵיהּ, לְיַחֲדָא הֵיכָלִין בְּהֵיכָלִין, לְקַשְּׁרָא קִשְׁרִין, וּלְיַחֲדָא כֻּלְּהוּ בְּיִחוּדָא חֲדָא. וְאִלֵּין אִינּוּן

ואִי מְכַוּון בְכָל חַד וְחַד מט' גְּוָונִי כְּדְקָא יֵאוֹת, דָּא הוּא בַּר נָשׁ דְּאוֹקִיר לִשְׁמָא דְּמָארֵיהּ לִשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְעַל דָּא כְּתִיב כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבוֹזַי יֵקָלּוּ, אֲכ

וּבְכָל ט' גְּוָונִי אִלֵּין, צְּרִיכָא כַּוָנָה גְּדוֹלָה, וְאִי לָא עָלֵיהּ קְרָא דִּכְתִּיב, (שמואל א ב׳:ל׳) וּבוֹזַי יִקָלּוּ. וּבְכַוָונַת אָמֵן, דְּהוּא כָּלִיל תְּרֵין שְׁמָהָן יְהוָֹ"ה אֲדֹנָ"

בְּשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָא מְיַחְדֵי יִחוּדָא בְּהַאי קְרָא, בְּרָזָא דְּכ"ה אַתְוָון, דְּאִינּוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלֹהֵינוּ יְיָ' אֶחָד, וּבָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד,

(בכלא) וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְכַוְּונָא לִבָּא וּרְעוּתָא בְּכ"ה וּבְכ"ד, וּלְסַלְּקָא לוֹן בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, לְמ"ט תַּרְעִין דְּקַאמְרָן. כֵּיוָן דְּאִתְכָּוַּון בְּהַאי, יִתְכַּוָּון בְּהַהוּ

וְאִלֵּין אִינּוּן ג' דַּרְגִּין, דְּבַעְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא תָּדִיר עַל קָרְבְּנָא, לְאַשְׁכְּחָא רַעֲוָא לְעֵילָּא וְתַתָּא, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בִּרְכָאן בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין. כַּהֲנָא מְקָרֵב קָרְ

וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְכַוְּונָא רְעוּתָא בְּכ"ה וּבְאַרְבַּע וְעֶשְׂרִין, לְסַלְּקָא לוֹן בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא, בְּתֵשַׁע וְאַרְבְּעִין תַּרְעִין דְּקַאמְרָן, כֵּיוָן דְּאִתְכָּוַּון בְּהַאי, יִתְ

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דִּישַׁוֵּי לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְדָא, וּלְאַשְׁלְמָא לוֹן בְּכָל יוֹמָא. וּבְאִלֵּין תַּלְיָין אַחֲרָנִין סַגִּיאִין. אֲבָל כַּד מָטֵי בַּר נָשׁ לְאַתְרִין אִלֵּין, אִצְטְ

וּבְעוֹד דְּפוּמֵיהּ וְשִׂפְוָותֵיהּ מְרַחְשָׁן, לִבֵּיהּ יְכַוֵּון, וּרְעוּתֵיהּ יִסְתָּלַק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, לְיַיחֲדָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּרָזִין, דְּתַמָּן תְּקִיעוּ דְּכָל רְעוּתִין וּמַחֲשָׁב